Dictionary
מילון מונחים
מילון מונחים
א – ז
חוק יחסי הממון משנת 1973 מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף של בני זוג בהליך גירושין. החוק תקף לזוגות שנישאו לאחר 1974 ומטרתו להגדיר את שוויון הזכויות ברכוש המשותף שנצטבר ממועד הנישואין ועד לסיומם .
על פי חוק יחסי ממון במועד סיום הנישואין או במקרה של מוות של אחד מבני הזוג, יש באפשרות כל אחד מבני הזוג לקבל מחצית משווי כלל הנכסים המשותפים. לקביעת שווי הנכסים יש לזמן הליך איזון משאבים , הנעשה על פי רוב ע"י אקטואר .
אקטואר העושה איזון משאבים בעת גירושין פועל או מטעם עורך דין או מטעם בני הזוג או אחד מהם. אקטואר המבצע חישובי איזון משאבים מעריך את אומדן שווי הנכסים ברשות שני בני הזוג (פרט לנכסים שעל פי חוק אינם נכללים – ירושה/מתנה). לאחר הכנת דוח איזון משאבים, יחולק הרכוש בין בני הזוג כך שאם בסיום הכנת הדוח נמצאה חלוקה לא שווה יעביר אחד מבני הזוג את ההפרש לאחר כפי שהוחלט בכסף או בתחליף לכסף.
תהליך איזון המשאבים בזמן גירושין גורם לא פעם לחילוקי דעות ומשפטים בן בני זוג העומדים בפני הליך גירושין שכן אין אמת מידה אחידה באשר לאופן עריכתו של איזון משאבים והדבר תלוי בצד המזמין איזון משאבים זה – אם מדובר באחד מבני הזוג והאקטואר פועל בשמו בלבד, יתבצע איזון משאבים המביא בחשבון דרך חישוב היוצאת לטובת אותו צד ואם את איזון המשאבים יזמו שני בני הזוג גם יחד והאקטואר מייצג את שניהם כמעין בורר יתבצע איזון משאבים אחר.
אחד הפתרונות העומדים בפני זוגות טרם הנישואין או במהלכם הוא עריכת הסכם ממון בו מוסדרת ומוגדרת חלוקת הרכוש במקרה של גירושין או חלילה מוות מראש במטרה למנוע מחלוקות בין בני הזוג. גם במקרה זה יכולים בני הזוג להסתייע באקטואר לחישוב אומדן שווי הנכסים. רק כשקיים הסכם ממון יכולה חלוקת הרכוש להשתנות ממה שנקבע ע"פ חוק יחסי הממון.
מהו אקטואר
אקטואר הינו בעל מקצוע מתחום הסטטיסטיקה העוסק בחישוב סיכונים פיננסים וסוגיות כלכליות בהם משולבים אלמנטים של אי וודאות. אקטואר מספק הערכה פיננסית תוך התחשבות במורכבות ובמתמטיקה של הסוגיה הנבדקת. האקטואר מעריך באופן מתמטי את סיכויי ההתרחשות של אירועים ומכמת את ההשלכות במטרה למזער הפסדים גם נפשיים וגם פיננסים של אירוע מסוים.
מקצוע האקטואריה דורש מיומנויות במתמטיקה, כלכלה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה והסתברות, פיננסים, ועסקים. מיומנויות אלו מסייעות לאקטואר להעריך את הסיכונים של תרחישים מסוימים וליצור נוסחאות שיסייעו במזעור ההפסדים. אקטואר הינו מקצוע נדרש בין כיועץ או שכיר בעיקר בתחום הביטוחים והערכת שווי חברות. כיום משולבים אקטוארים כמעט בכל תחומי המשק בין אם במגזר הפרטי ובין אם במגזר הציבורי. מוסדות שונים מקבלים את ייעוצם של האקטוארים במטרה לקבוע תקציבים, קצבאות, תוכניות פנסיה, ביטוחי עובדים ואפילו במטרה למקסם רווחים בהשקעות שונות.
כשמדובר בתחום הביטוח פועל האקטואר בכמה מישורים:
תחום הביטוח האישי
בין אם ביטוח חיים, בריאות, פנסיה, קצבאות וכו'
בתחום זה תפקידו של האקטואר להעריך סוגיות ביטוחיות בהתחשב בסיכויי תמותה, תחלואה או במקרים של שימוש בתרופות או שירותים בריאותיים מתמשכים ונכויות. הערכות אלו מתחשבות גם במצבים פוליטיים, אילוצי תקציב, אינפלציה ועלויות מחייה ומסייעות בקביעת גובה הביטוחים למיניהם, משכנתאות, קצבה, שירותים סוציאליים, ותקציבים בתחום הפרטי, העסקי והציבורי.
תחום הביטוחים הכלליים לאסונות, אסונות טבע ורכוש
בין אם זה ביטוח רכב, ביטוח בית, ביטוח עובדים, רשלנות, ביטוח ימי או סביבתי, ואחרים.
כמו במקרה הקודם גם בתחום זה מעריך האקטואר מעריך את שווי הביטוח אך הפעם מעבר לדגשים הרגילים מוספים אלמנטים של סיכונים מצטברים כתוצאה משינויי אקלים, סכסוכים, מלחמות, טרור ופוליטיקה.
בחיים לא ניתן להימנע מאירועים בלתי צפויים אך בעזרת שירותיו של אקטואר ניתן לחשב את ההשלכות הפיננסיות של אירועים אלו. סיכונים שונים יכולים להשפיע על שני הצדדים של המאזן, ועל כן דורשים מהאקטואר מיומנויות בתחום ניהול נכסים, ניהול אחריות, ומיומנויות הערכה. מעבר למיומנויות, הידע והכישורים, בהתאם לתקנון אגודת האקטוארים בישראל, רק חבר מלא באגודה רשאי לשאת בתואר "אקטואר F.IL.A.A", ולהציג עצמו בתואר זה ולעשות כל פעולה אשר הדין ו/או תקנון האגודה מאפשרים לאקטואר לעשותה.
אקטואריה היא מדע המשתמש בתיאוריות מימוניות וסטטיסטיות לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות. בדרך כלל בעיות אלו מצריכות ניתוח של אירועים פיננסיים עתידיים, בהם סכום התשלום ו/או עיתוי אינם ודאיים.
אקטואריה היא תחום המשתמש ביכולות מתמטיות וסטטיסטיות כדי לחשב את ההסתברות של התרחשויות וסיכונים עתידיים. לדוגמא אקטואריה מייצרת חישוב וחיזוי כמה יהיה שווה כסף שמושקע היום בפנסיה ,חיסכון או הטבות עובדים בעוד מספר שנים בהתחשב בנתוני השוק המשתנים ובתנודות כלכליות שונות.
אקטואריה משמשת הן את המגזר העסקי והן אנשים המעוניינים בתכנון כספי, חישובי פנסיה, אובדן כושר עבודה, איזון משאבים בעת גירושין וכדומה. במגזר העסקי משמשת אקטואריה ציבוריות המחוייבות לשלב בדוחות הכספיים דוח אקטואריה
אקטואריה היא מקצוע גלובלי עם הכשרה מוכרת בכל העולם. אקטוארים מתאפיינים בטכניקות חיזוי כלכלי , חשיבה אסטרטגית והבנה עמוקה של המערכות הפיננסיות. אקטואר שהוא רואה חשבון יבאר טוב יותר לחברה הציבורית את הדוחות.
מהם הכישורים הנדרשים מאקטואר?
בכדי להיות אקטואר נדרשת השכלה בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה והכלכלה. אולם גם הבנה עסקית, חשבונאית ומשפטית הכרחית לאקטואר וחשיבותם ניכרת ביכולת לקשר בין סוגיות פיננסיות והתרחשויות סביב העולם.
מה עושה האקטואר?
אקטואר נעזר בתיאוריות מתמטיות וסטטיסטיות לפתרון בעיות פיננסיות. האקטואר משתמש ביכולות המתמטיות והסטטיסטיות שלו בפיתוח מודלים תיאורטיים של סוגיות פיננסיות.
ניתוח של בעיות עסקיות נעשה תוך אנליזה של אירועים פיננסיים עתידיים שאינם ידועים מראש. חשוב לדעת שאירוע עתידי יכול להיות מושפע מכל מיני גורמים בין אם מאסונות טבע, מלחמות, שינויים פוליטיים ואחרים.
אקטואריה מקצוע נדרש
אקטוארים הם בעלי מקצוע נדרש מאוד בסקטורים שונים בייחוד בהשקעות, ביטוח ופנסיה:
- כיום יותר ויותר חברות מעסיקות אקטוארים בניהול סיכונים של החברה. האקטוארים מייעצים לגבי רכישות, מיזוגים, פרויקטים פיננסיים, ופנסיות;
- בתחום ההשקעות מייעצים אקטוארים בחישוב וניהול תיקי השקעות, חישוב סיכונים בהשקעות וכן ניצול הידע בתחום הפנסיה והביטוח בניהול נכסים;
- בתחום הביטוח מספקים האקטוארים שירות בתחום הביטוח, פנסיה וקצבאות בהסתמך על חישובים ואנליזות. כמו כן מסייעים בקביעת פוליסות וכיסויים כספיים;
- בתחום הפנסיה מסייעים האקטוארים בבניית מודלים לפנסיה בעבור חברות פנסיה למיניהן.
ארגון עובדים יציג ע"פ חוק ההסכמים הקיבוציים הינו ארגון עובדים המייצג לפחות שליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם הקיבוצי או במקרה שישנם עובדים החברים בארגונים נוספים מתייחס ארגון עובדים יציג לאותו ארגון בעל מספר חברים הגדול ביותר.
ארגון עובדים יציג מחויב כאשר נוטלים חלק בהסכם קיבוצי והוא המייצג את צד העובדים במשא ומתן לקראת ההסכם הקיבוצי.
ההסתדרות הכללית, אגודת העיתונאים, ההסתדרות הרפואית הינן דוגמאות לארגון עובדים יציג.
הטבות לעובדים נקבעות על פי חוקים ותקנות, הסכמים בין עובד למעביד, הסכמים קיבוציים, נוהג קיים בחברה וכיוצא בזאת.
ההטבות מגוונות ובהן: שכר עבודה, ביטוחי חיים, פדיון ימי מחלה, צבירת ימי מחלה לצורך ניצול עתידי, השתתפות בשכר לימוד, תשלומי פנסיה ומענקים.
הטבות לעובדים נקבעות על פי חוקים ותקנות, הסכמים בין עובד למעביד, הסכמים קיבוציים, נוהג קיים בחברה וכיוצא בזאת.
ההטבות הקיימות מגוונות ובהן, בין היתר: שכר עבודה, ביטוחי חיים, פדיון ימי מחלה, צבירת ימי מחלה לצורך ניצול עתידי, השתתפות בשכר לימוד, תשלומי פנסיה ומענקים.
בהתאם לכללי החשבונאות השונים יש לבצע, במקרים מסוימים, חישובים אקטואריים במטרה להציג את הההתחייבות האמיתית הקיימת בגין עובדים.
הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון-מעבידים לבין ארגון-עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי-עבודה, יחסי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה.
הסכם קיבוצי הינו הסכם בין ארגון עובדים לבין המעביד או ארגון המעבידים שעבר רישום בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. מטרתו של ההסכם הקיבוצי להסדיר את מערכת היחסים בין העובדים למעסיקיהם כך שלא יפגעו זכויותיהם של העובדים תוך הקפדה על הסכמה הדדית וללא סכסוכי עבודה.
הסכם קיבוצי הופך לבר תוקף רק לאחר שהוסכם ונחתם על כל סעיפיו על ידי שני הצדדים בהליך משא ומתן קיבוצי ועבר הליך רישום ע"פ החוק למול הרשויות השונות כגון: משרד המסחר ותעסוקה, משרד התעשייה והמחלקה ליחסי עבודה. הסכם רשום מחייב את המעסיקים והעובדים גם אם אינם נכללים בארגון לעמוד בדרישות ההסכם. את רשימת ההסכמים הקיבוציים ניתן לראות באתר משרד התמ"ת.
חוק ההסכמים הקיבוציים מחלק את ההסכמים הקיבוציים לשתי קבוצות שונות:
- הסכם קיבוצי כללי – הסכם הנחתם בין ארגון עובדים יציג לבין ארגון מעבידים והוא חל על שני הצדדים החתומים בהסכם, כולל על אותם עובדים אשר אינם שייכים לארגון העובדים אולם עובדים במקום העבודה אותו מייצג ארגון העובדים.
- הסכם קיבוצי מיוחד – הינו הסכם הנחתם בין ארגון עובדים יציג ובין מעביד אחד.
ההסכם הקיבוצי מתייחס להיבטים הבאים:
- קבלת אדם לעבודה
- סיום עבודה
- תנאי עבודה
- יחסי עבודה
- זכויות וחובות של ארגונים
באופן הגיוני, נחלק ההסכם לשני חלקים: נורמטיבי ואובליגטורי. בחלקו הנורמטיבי מסדיר ההסכם את הזכויות והחובות במסגרת יחסי עובד מעביד. חלק זה של ההסכם, מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם העבודה של העובד ועל כן נכלל בחוזה הפרטי הנחתם מולו. באופן זה, גם אם פג תוקפו של ההסכם הקיבוצי או שהוא בוטל מסיבה כלשהי, סעיפים אלו נשארים עדיין בתוקף כל עוד לא נחתם חוזה חדש בין העובד והמעביד. לעומת זאת, החלק האובליגטורי מסדיר את היחסים בין הצדדים החתומים בהסכם, כלומר, ארגון העובדים והמעביד. חלק זה אינו כולל נושאים הנוגעים לעובד הפרטי אלא רק לאותן זכויות וחובות של הצדדים כמו למשל: איסור השבתה, התחייבות למשא ומתן ואחרים.
קיימים אלפי הסכמים קיבוציים העוסקים בנושאים מגוונים כמו קרנות פנסיה, תעריפי שכר, די הבראה, ועדות רפואיות ועוד. הסכם שאינו עומד בקריטריונים ע"פ חוק הסכמים קיבוציים מקבל מעמד חוקי נחות ונקרא "הסדר קיבוצי".
החל מה- 1/1/2008 כל מעסיק מחויב במתן ביטוח פנסיה עבור כל עובד שמלאו לו 21 שנה לגברים ו 20 שנה לנשים, בעל ותק של חצי שנה במקום עבודתו או שהחל את עבודתו והעביר את הביטוח הפנסיוני ממקום העבודה הקודם. במקרים בהם העובד היה מבוטח במקום העבודה הקודם הוא יהיה זכאי להפרשות החל מהיום הראשון להעסקתו אך ההפרשות תחלנה רק לאחר שלושה חודשים באופן רטרואקטיבי.
את הזכויות הפנסיוניות צובר העובד בקרן פנסיה במהלך שנות עבודתו. כל מעסיק קשור לאחת מקרנות הפנסיה ולכן כאשר עוברים ממקום עבודה אחד למשנהו יש להעביר גם את קרן הפנסיה. מעבר בין קרנות הפנסיה מחויב בשמירה על רציפות הזכויות הפנסיוניות ומאפשר לעובד לקבל פנסיה מהקרן האחרונה בה הוא חבר בזמן הפרישה ובהתאם לזכויות שנצטברו במהלך כל שנות העסקתו.
זכויות פנסיה במסגרת הליך איזון משאבים
זכויות פנסיוניות כמו רכוש משותף הן נכס עליו יש לבצע הליך איזון משאבים. בעת חישוב האיזון על הזכויות הפנסיוניות מומלץ להיעזר באקטואר, המהווה איש מקצוע להערכת אומדן שווי הפנסיות ברשותם של בני הזוג טרם הפסקת הנישואין. יש לשים לב, כי באיזון הזכויות הפנסיוניות מתייחסים רק לחלקה היחסי של הפנסיה בזמן הנישואין ולא בעבור החלק שנצבר טרם תקופת הנישואין.
מכיוון שזכויות פנסיוניות ממומשות רק בזמן יציאת בן הזוג לגמלאות עלולה להיווצר מעין תלות בין בני הזוג גם לאחר הליך הגירושין. ולכן במצבים אלו, כששני בני הזוג מסכימים, ישנה אפשרות לבצע איזון עוד בזמן הליך הגירושין. אקטואר מחשב את הזכויות הפנסיוניות בהליך שנקרא "היוון" מבלי שבני הזוג יצטרכו להמתין למועד היציאה לגמלאות. במקרה בו מתבצע ההיוון יהיה על אחד מבני הזוג להעביר את הסכום המוערך לצורך איזון המשאבים.
לתהליך ההיוון יש יתרונות שכן הוא משחרר את בני הזוג מהתלות והצורך בהחזר כספי שנים לאחר הליך הגירושין. במקרה בו לא נעשה איזון המשאבים על הזכויות הפנסיוניות בזמן הגירושין יכולים בני הזוג להחליט לעגן את הזכויות הפנסיוניות ולכלול אותם כחלק מהסכם הגירושין שימומש רק לכשישוחררו הכספים במועד הפרישה, ולאחר אישור ההסכם בבית המשפט.
ח – נ
חוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק בשנת 1973 ומטרתו להסדיר את זכויותיהם וחלוקת הרכוש של בני הזוג בהליכי גירושין. חוק יחסי ממון תקף החל מיום 1/1/1974 ומטרתו לשקף את שוויון הזכויות ברכוש המשותף של בני זוג העומדים בפני הליך גירושין גם במקרה שהרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג.
ע"פ חוק יחסי ממון זוג העומד בפני הליך גירושין או במקרה מות של אחד מבני הזוג יש לבצע הליך איזון משאבים לחלוקת כלל הנכסים ברשות הזוג באופן שווה גם אם לא כל הרכוש נרשם ע"ש שני בני הזוג. איזון משאבים הינו תהליך שנעשה על ידי אקטואר.
בהגדרת כלל הנכסים עליהם מדבר חוק יחסי ממון נכללים גם זכויות פנסיה עתידיות, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות. בהליך איזון המשאבים מתבצעת חלוקת הנכסים למעט מקרים מסוימים:
נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג טרם הנישואין.
נכסים שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה.
גימלה מהביטוח הלאומי שמקבל אחד מבני הזוג ע"פ פסקת דין או חיקוק כתוצאה מנזק גופני או מוות.
נכסים שעבורם הסכימו בכתב שני בני הזוג לא לחלוק ביניהם.
המטרה של הליך איזון משאבים שמבצע אקטואר היא להגיע לאיזון כספי בין בני הזוג לאחר הפחתת החובות.
איזון המשאבים יכול להתקיים בתנאים הבאים:
שנה מיום שנפתח ההליך המשפטי לסיום הנישואים או לחלוקת הרכוש.
במקרה בו בני הזוג חיים בנפרד אך תחת אותה קורת גג במשך תקופה של תשעה חודשים לפחות מתוך השנה.
במקרים של אלימות במשפחה יכול בית המשפט לקבוע את קיצור התקופה הנדרשת להליך איזון משאבים.
בית המשפט ראשי לדרוש כתב הסכמה להפסקת הנישואין או הסכמה למתן/קבלת גט. וכן, אם נראה כי המבקש בהליך פועל שלא בתום לב יכול בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין.
איזון משאבים שונה נקבע רק בסמכות בית המשפט. כך שבנסיבות מיוחדות אותן הצדיק בית המשפט יכולים לחלק את הנכסים באופן לא מאוזן או לחלופין נכסים שלא אמורים להיכלל ע"פ החוק יוכללו בתהליך איזון המשאבים.
חוק הפנסיה מוכר גם בשמו הרשמי "צו הרחבה לפנסיית החובה בישראל" או "ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק".
ישנם מספר תנאים שצריך לעמוד בהם על מנת להנות מחוק הפנסיה:
גיל מינימלי : גבר – 21, אישה – 20.
גיל מקסימלי : לפח גיל פרישה שנקבע בחוק.
לא קיים לעובד "הסכם מיטיב", כלומר הסדר פנסיה אחר.
בשנת 2008, כל עובד אחרי שעבד 9 חודשי עבודה זכאי לביצוע הפרשות לפנסיה.
החל משנת 2009, כל עובד שעבד 6 חודשי עבודה זכאי לביצוע הפרשות לפנסיה.
כל עובד שמתחיל עבודה חדשה ויש לו ביטוח פנסיוני יהא זכאי לביצוע הפרשות מיומו הראשון שיבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית.
גובה ההפרשות לפנסיה ע"פ חוק פנסית חובה מחולקות למדרגות והולכות וגדלות עם השנים כדלקמן:
בשנת 2008 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 2.5% מהשכר כאשר 0.833% חלק המעסיק, 0.833% חלק המועסק ו- 0.833% חלק המעסיק לפיצויים.
בשנת 2009 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 5% מהשכר כאשר 1.66% חלק המעסיק, 1.66% חלק המועסק ו- 1.68% חלק המעסיק לפיצויים.
בשנת 2010 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 7.5% מהשכר כאשר 2.5% חלק המעסיק, 2.5% חלק המועסק ו- 2.5% חלק המעסיק לפיצויים.
בשנת 2011 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 10% מהשכר כאשר 3.33% חלק המעסיק, 3.33% חלק המועסק ו- 3.34% חלק המעסיק לפיצויים.
בשנת 2012 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 12.5% מהשכר כאשר 4.16% חלק המעסיק, 4.16% חלק המועסק ו- 4.18% חלק המעסיק לפיצויים.
בשנת 2013 – סה"כ ההפרשות לפנסיה 15% מהשכר כאשר 5% חלק המעסיק, 5% חלק המועסק ו- 5% חלק המעסיק לפיצויים.
הגדרתן של ישויות קטנות ובינוניות הרשאיות ליישם את תקן חשבונאות מספר 32, מתן אפשרות לאימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (IFRS for SME).
הגדרתן של ישויות קטנות ובינוניות הרשאיות ליישם את תקן חשבונאות מספר 32, מתן אפשרות לאימוץ תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (IFRS for SME).
ישויות קטנות ובינוניות הן ישויות אשר:
- אין להן מחויבות ציבורית. כלומר אין לה ניירות ערך הרשומים למסחר (או בתהליך הנפקה) וכן היא אינה פועלת כנאמן עבור קבוצה רחבה של גורמים חיצוניים במסגרת עסקה העיקרי; וכן
- הן מפרסמות דוחות כספיים המיועדים למשתמשים חיצוניים (לדוגמא: בנקים, נושים, ובעלים שאינם מעורבים בניהול העסק).
לוח המפרט את הסתברויות התמותה הקיימות באוכלוסיה על פי גילו ומינו של הפרט.
טבלה המפרטת כמה אנשים מתוך אוכלוסייה יישארו בחיים כעבור שנה, שנתיים, שלוש שנים וכו'.
תוחלת החיים אינה אחידה באוכלוסיות שונות, ולכן לא די בלוח תמותה אחד, אלא יש צורך בלוחות תמותה נפרדים, לפי מדינה, מין, מצב משפחתי ועוד.
לוח תמותה מאפשר לחשב את הסיכוי של אדם בגיל נתון להישאר בחיים בגיל אחר, ולכן הוא שימושי לניתוחים אקטואריים. ניתוחים אלה נחוצים למוסד לביטוח לאומי, לקרנות הפנסיה ולחברות לביטוח חיים, לשם בחינת מצבם האקטוארי ולקביעת הפרמיות שהם גובים. חישוב היוון מתבסס גם הוא על לוח תמותה
קיימות שתי שיטות לבניית לוחות תמותה המשמשים לחישוב תוחלת החיים:
- לוח תמותה קוהורטי (דורי) ולוח תמותה שוטף. "לוח תמותה דורי" משמש לחישוב תוחלת החיים של ילידי שנה מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים. קיימת נוסחה לחישוב תוחלת החיים של יילוד על פי לוח התמותה. לוח התמותה נקבע לאנשים עם מאפיינים כגון מין, ארץ ועוד. לפי נוסחה זו נמדדת תוחלת החיים של בני האדם החיים כיום בכל ארצות העולם. אם רוצים לחשב את תוחלת החיים (אורך החיים הממוצע) הצפויה לאנשים החיים כיום – יש לערוך תחזיות לגבי הסתברויות התמותה הצפויות בעתיד ולבנות לוחות תמותה קוהורטיים עתידיים. חישובים כאלה נערכים כיום בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה.
- "לוח תמותה שוטף" הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את אורך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל אורך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את אורך החיים (תוחלת החיים) האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא את תוחלת החיים בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (דבר שהוא מופרך בעליל, על פי נסיון של מאות שנים).
לוחות תמותה שלמים של ישראל (לקוח מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
ס – ת
"תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר."
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אינו "פוטר" מעביד מחובתו לשלם פיצויים לעובד שפוטר גם אם באופן שוטף הפקיד בעבורו סכומים לקופת גמל לקצבה או לקופה אחרת. אולם, מעביד "פטור" מתשלום השלמה של פיצויים לעובדו כאשר נקבע בהסכם קיבוצי כי התשלומים לקופת הגמל הינם במקום חבותו על פי החוק לפיצויי פיטורים ו/או במקרים בהם נחתם הסכם בין העובד למעביד על פי התנאים שנקבעו בסע' 14 לחוק פיצויי פיטורים.
הזכות לפדות בכסף ימי מחלה שלא נוצלו בעת ניתוק יחסי עובד מעביד.
מונח זה אינו מופיע בחוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976. על פי החוק, הזכאות של עובד לדמי מחלה קיימת רק במהלך קיומם של יחסי עובד מעביד. החוק אינו מקנה לעובד זכות לפדות מהמעביד בכסף את ימי המחלה שלא נוצלו.
עם זאת, קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה וכן הסדרי עבודה במגזר הציבורי, שבהם קבועה הזכות לפדיון ימי מחלה בתנאים מסוימים.
תקופת שיתוף (או חזקת השיתוף) היא הלכה משפטית שהייתה נהוגה עד לחיקוקו של חוק יחסי הממון משנת 1973. תקופת השיתוף היא הזמן אותו מודדים לצורך איזון משאבים בין בני זוג. תקופת שיתוף היא התקופה בה הכסף והנכסים שימשו את בני הזוג במשותף. הלכת השיתוף קובעת כי כל רכוש שנצטבר בזמן שנות הנישואין יחולק באופן שווה בין בני הזוג בעת גירושין מבלי לייחס חשיבות על שם מי רשום הנכס. כמובן שכל חלוקת רכוש או איזון משאבים העורך אקטואר נעשה בהתאמה לבני הזוג.
אחת מהמשימות המורכבות בין בני זוג העומדים בפני הליך גירושין היא חלוקת הרכוש המשותף ( או במינוח האקטוארי והמשפטי – איזון משאבים ) שכן להליך איזון משאבים הנסמך על תקופת השיתוף בין בני הזוג יכולות להיות השלכות כלכליות לעתידם הכלכלי של בני הזוג החיים בנפרד. בישראל מקובל לבצע את חלוקת הרכוש בין בני הזוג לפי מועד הנישואין.
מעבר לנכסים כמו דירות ורכבים, הלכת השיתוף כוללת גם נכסים עסקיים, כך שבן הזוג זכאי גם לנכסים אלו. על פי הלכת השיתוף, כאשר הוכח שבני הזוג חיים תחת קורת גג משותפת (גם במקרה בהם חיי הנישואין אינם תקינים) בן הזוג זכאי למחצית משווי הנכסים. פסיקה זו נועדה למנוע מאחד מבני הזוג שתרומתו הכלכלית אינה שווה לצאת בהפסד בהליך הגירושין.
בד"כ נכסים אשר נצטברו לפני הנישואין (לפני תקופת השיתוף) אינם נכללים באופן מיידי בהליך חלוקת הרכוש אלא במקרים שהכנסה מנכסים אלו סייעה ברכישה של נכסים אחרים.
שמו באנגלית של תקן זה הוא: International Financial Reporting Standard for small and medium sized entities.
התקן אינו כולל מועד תחילה וזאת על מנת שכל ישות לאומית תקבע ע"י המוסד לתקינה של אותה ישות מתי הוא יחול באותה מדינה.
תקן זה קובע את הטיפול החשבונאי ואת הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים בישויות קטנות ובינוניות.
שמו באנגלית של תקן זה הוא: International Accounting Standard 19, Employee Benefits או בקיצור IAS 19.
תקן חשבונאות בינלאומי 19 (להלן: IAS 19) קובע את הטיפול החשבונאי בהטבות עובדים ואת הגילוי הנדרש בגינן בדוחות הכספיים.
IAS 19 מגדיר ארבעה סוגים של הטבות לעובדים, כדלקמן:
הטבות עובד לטווח הקצר;
הטבות לאחר סיום העסקה;
הטבות אחרות לזמן ארוך הינו למעשה סעיף סל הכולל את כל ההטבות אשר אינן נכללות במסגרת הקבוצות האחרות; וכן
הטבות בגין פיטורין.
אחת הבעיות ב- IAS 19 נובעת מהקושי בסיווגן של ההטבות השונות. בהתאם לתקן קיימים שלושה צירים המשמשים לסיווג הטבות, כדלקמן:
סיווג בהתאם למועד מימוש ההטבה – ההטבות מסווגות לאחת משלוש קבוצות: (1) הטבות עובד לטווח קצר; (2) הטבות לאחר סיום העסקה; ו- (3) הטבות עובד אחרות לזמן ארוך;
סיווג בהתאם לאופי ההטבה – ההטבות מסווגות לאחת משתי קבוצות: (1) הפקדה מוגדרת; ו- (2) הטבה מוגדרת;
סיווג בהתאם לסיבת הענקת ההטבה – ההטבות מסווגות לאחת משתי קבוצות: (1) הטבות הנובעות מעבודה; ו- (2) הטבות הנובעות מניתוק יחסי עבודה.
במסגרת פרויקט השיפורים לתקינה הבינלאומית לשנת 2008 תוקן IAS 19. בהתאם לתיקון יש לסווג את ההטבות בהתאם למועד ניצולן הצפוי גם אם הזכאות מתהווה בטווח הקצר. מועד תחולה תקופות שנתיות המתחילות לאחר ה- 1 בינואר 2009.
במסגרת IAS 19 נקבע כי בהקשר להטבות לאחר סיום העסקה ולהטבות אחרות לזמן ארוך נדרש לערוך חישוב אקטוארי מלא אחת לשנה וכי לצורך הדיווח הכספי הנערך במועדים אשר אינם זהים למועד ההערכה האקטוארית יש לבצע אקסטרפולציה על תוצאות ההערכה בכדי להגיע לסכומים אשר יקבלו ביטוי בדוח הכספי.
בשנת 2009 עודכן תקן 18 ומועד התחילה של התקן המתוקן נקבע ליום 1 בינואר 2010 כאשר ישום מוקדם אפשרי החל מהדוחות הכספיים לשנת 2009.
התקן מתייחס לתחום האקטואריה במסגרת מספר נושאים כדלקמן:
הערכת ההתחייבויות בגין יחסי עובד-מעביד תבוצע על בסיס אקטוארי (דרישה זו נוספה במסגרת עדכון התקן בשנת 2009) – התקן קובע כי נדרש להכיר בהתחייבויות בגין פנסיה תקציבית ומענקי יובל על בסיס הערכה אקטוארית;
קיומה של הפרשה בגין תביעות בשל רשלנות רפואית המחושבת בשיטות אקטואריות (דרישה זו נוספה במסגרת עדכון התקן בשנת 2009);
הכנסות ממעונות, בתי אבות ומעונות סיעודיים.
מטרת התקן לאפשר לישויות קטנות ובינוניות לערוך את דוחותיהן הכספיים לפי תקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות החל מהדוחות הכספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2011.
בכוונת המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית להחיל את הוראות התקן על כלל הישויות הקטנות והבינוניות החל מהדוחות הכספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2015.